בן סירנה ופינחס, נולד ביום ד' בתשרי תרפ"ד (14.9.1923) בעיר אורדאה-מרה, טרנסילבניה, רומניה. הוא סיים שש כיתות בבית- ספר עממי ועזב את הלימודים מחמת המצב הכלכלי הדחוק בביתו. איזר עבד בפחחות ועזר הרבה לאביו הפחח. בינתיים למד מקצוע שני בבית-חרושת לשמני-מכונות - את תעשיית השמנים. בעבודה זו התקדם במהירות ונעשה למנהל בית-החרושת. עם כניסת הנאצים לעיר הועבר למחנה-עבודה באוקראינה. פעמים אחדות הציל את נפשו בתחבולות שונות מידי שוביו שעינוהו מאוד ופעם אף קברו אותו בעודו בחיים וחבריו עזרו לו להציל את נפשו. בהגיע צבאות הרוסים לעירו יצא לחופשי ועבד כשנה בבית- חרושת. במאי 1946 נסע לגרמניה כדי לעלות ארצה והצטרף לקיבוץ של "הנוער הציוני".

איזר הגיע ארצה ביום 29.4.1948 באונייה "קדמה" ועוד בנמל חיפה גויס לשורות חטיבת "גולני" והשתתף בקרבות לוביה, סג'רה, לג'ון, ביר-עסלוג' ורפיח. ביום ג' בטבת תש"ט (4.1.1949) נפל מפגיעת פגז בשעת הקרבות ברפיח, במבצע "חורב" לגירוש הצבא המצרי משטח ישראל, ונקבר בגבולות.

ביום ט"ז באב תש"ט (11.8.1949) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.